בעקבות האוצרות האמנותיים של עולם היידיש והלאדינו

פרופ' צביקה סרפר, דקאן הפקולטה לאמנויות, מספר על הסדרה היחידה מסוגה שקושרת בין עולם היידיש ללאדינו
05 נובמבר 2017
יאיואי אוקאניווה, הזמרת היפנית, תופיע בהרצאה הפותחת של הסדרה בשירת לאדינו ויידיש

"יצירות אמנות מעולם היידיש והלאדינו", סדרת הדקאן החדשה של הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ באוניברסיטת תל אביב, מחברת שני קצוות של התרבות שלנו דרך הפריזמה של האמנויות - תיאטרון וקולנוע, ציור ומוזיקה, אמנות פלסטית ואדריכלות.

 

דקאן הפקולטה לאמנויות, פרופ' צביקה סרפר, מזמין את הקהל הרחב להירשם להסדרת ההרצאות המרתקת. המפגשים לאורך השנה יקחו את המשתתפים למסע מרתק אל פסיפס האמנויות שנבעו מתרבות היידיש למול אלו שהתפתחו בתרבות הלאדינו.

 

כשהיידישע מאמע התאהבה בלאדינו

"הרעיון לסדרה הזאת נולד מתוך משהו מאוד אישי", מספר פרופ' סרפר, מומחה לתיאטרון יפני המופקד על אחת מהרצאות הסדרה - "בין שני עולמות: תפיסה יפנית בהצגת המחזה היידי 'הדיבוק' בשפה העברית". "אימא שלי, ששפת האם שלה יידיש, מתגוררת במקום מסוים, ובכל פעם פרופ' צביקה סרפר, אוניברסיטת תל אביבשקיימו שם ערב שירה בלאדינו, היא הלכה לשמוע. אחרי כמה זמן ראיתי שהיא שרה את השירים בעצמה, והסתכלתי המום – איך אדם שבא מתוך תרבות היידיש מסוגל לא רק לקבל את תרבות הלאדינו אלא אפילו לאהוב אותה, עד כדי כך שהיא לא מוכנה לפספס אף ערב כזה".

 

"התחלתי לקלוט כמה אנחנו מתעלמים מהאוצרות האמנותיים שבאים מן התרבויות האלה, הלאדינו והיידיש, מזניחים את המורשת שלנו. ואני לא מדבר על השפות, או על יצירות ספרותיות, שדווקא כן זכו להתייחסויות, אלא על האמנויות האחרות – תיאטרון, קולנוע, מוזיקה, ציור, אדריכלות. דז'יגאן ושומאכר, לדוגמא, הם שני קומיקאים ידיים שעלו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה וקיבלו כתף קרה מן הממסד שאסר על הופעות ציבוריות ביידיש. הם יצרו סאטירה פוליטית לא פחות רלוונטית מ'ארץ נהדרת' או הגששים, עם הומור מופלא, אבל אי אפשר לומר שהם הפכו לנכס צאן ברזל בתרבות שלנו. מעטים בארץ בכלל שמעו עליהם." 

 

חדשני, מרתק ומעורר השראה

"בסדרה החדשה חשוב לנו להראות את אותם יסודות, איך הם מגיעים משתי התרבויות, אבל לאו דווקא לשם ההשוואה האקדמית, למרות שגם לה יש מקום, אלא כדי לחוות אותם במשותף, לקבל אותם ביחד. לראות גם את זה וגם את זה, ולחבר בין השניים. החיבור הזה לא נעשה עדיין בשום מקום. הסדרה לא עוסקת בשפות של היידיש והלאדינו, אלא בחשיפת האוצרות האמנותיים של העם היהודי, וקבלת השראה מהם."

 

"אנחנו רוצים ליצור אמנות מודרנית עם אוריינטציה של מורשת התרבות היהודית, ובשביל זה צריך להכיר אותה. לדוגמא, המחזה היידי 'הדיבוק' שביימתי ב-2002 – מחזה שתורגם לעברית על ידי ביאליק, והעסיק אותי מאוד בתור מומחה לאסתטיקה של התיאטרון היפני, נתן השראה להרבה אנשים, וקיבלתי עליו הרבה תגובות. פנייה אל המקורות האלה ועבודה איתם בצורה עכשווית יכולה להוביל אותנו ליצירות אחרות, בלתי צפויות, לעושר אמנותי מקומי ובינלאומי שרק ילך ויתרחב."

 

לחוות יחד את שתי התרבויות

השילובים בסדרת ההרצאות מניבים הפתעות מרתקות, כמו ההרצאה הפותחת בסמסטר א' שמעביר ארז נבון, בנו של יצחק נבון, כותב המחזה "בוסתן ספרדי" - מול זו שפותחת את סמסטר ב' מאת ענת עצמון, בתו של מייסד תיאטרון היידישפיל שמוליק עצמון ושחקנית בתיאטרון בעצמה.

 

"הייתי מורה למשחק ולתנועה של ענת עצמון בתיאטרון צה"ל, וכשפניתי אליה היא נענתה בחיוב רב לקחת חלק בסדרה." אומר סרפר, "המעבר שהיא עשתה, מהדימוי הצברי הישראלי הצעיר למשחק בתיאטרון היידיש בגלל אבא שלה, מאוד עניין אותי. מצד שני, ארז נבון מראה את דרך היצירה של 'בוסתן ספרדי' מהזווית המשפחתית. ההקבלה קשורה כמובן לכך שהם דור ההמשך, אבל גם לאיזו מגמה מעניינת ששמתי לב אליה: במשך שנים רבות, הפקת הדגל של תיאטרון הבימה הייתה הצגת המחזה היידי 'הדיבוק', בעוד שבעשור האחרון הפקת הדגל היא 'בוסתן ספרדי' מתרבות הלאדינו. זה מראה את ההשפעה של שני הצדדים, ואיך הם מזינים את התרבות והאמנות שלנו."

 

"הקבלות נוספות יש בין ההרצאות של פרופ' דוד קאסוטו, הנכד של קאסוטו המפורסם, שידבר על האדריכלות בבתי הכנסת של מגורשי ספרד כיצירות אמנות, ומולו אריאלה אמר שתרצה על אדריכלות וציור בבתי הכנסת במרכז ובמזרח אירופה. היצירות מגיעות משתי התרבויות, ונראה בהן דברים דומים ודברים שונים, אבל מה שחשוב בעיניי הוא שנחווה את שניהם יחדיו."

 

"בתחום התיאטרון, המקביל שלי הוא פרופ' שמואל רפאל מאוניברסיטת בר אילן שידבר על השפעת הלאדינו בתיאטרון הישראלי, דרך שני מקרי בוחן. אני, כאמור, ביימתי מחזה יידי – ושתי ההרצאות משקפות אנשים שיוצרים עם האמנות המסורתית יצירות חדשות, עכשוויות, בינלאומיות, שנותנות משמעות למורשת היצירתית שלנו."

 

מהות הקשר בין התיאטרון היפני לתיאטרון היידי

"השם המקורי של המחזה 'הדיבוק' היה למעשה - 'בין שני עולמות', ופה בדיוק נמצא הקשר. זה סיפור שמתקיים בין עולם החיים לעולם המתים, דמות של מת שחוזרת לעולם הזה: 'על מה ולמה, יורדת הנשמה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – ירידה צורך עלייה היא'. זהו השיר שפותח ומסיים את המחזה. אני חונכתי על ברכי מסורת התיאטרון היפני שעוסקת בלי סוף ברוחות, ואין ספק שיש דמיון רב בין המחזה היידי הזה למחזות יפניים רבים. גם אני מרגיש ככה – בין העולם היהודי לעולם היפני. ביימתי את המחזה ב-2002, והוא הוקרן בווידאו במקומות רבים בעולם – לוס אנג'לס, ברלין, סן פרנסיסקו, אמסטרדם וטוקיו. הצגנו בעברית עם כתוביות בשפות שונות בווידאו, ואנשים מאוד התחברו לזה. דוקטורנטית ממוצא אפרו-אמריקאי, מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס אמרה לי 'הרגשתי שההצגה מתרחשת בקהילה שלי', וזו הייתה מבחינתי המחמאה הכי גדולה".

 

"אני חולם לעשות עיבוד לעברית לעוד מחזה יידי לא מפורסם ולהחיות אותו. יש לנו אוצרות בלומים ממקורות שזנחנו אותם, ואני מרגיש שכדקאן הפקולטה לאמנויות מחובתי לתרום לשימורם דרך החייאתם מחדש. זה ייצור לנו עושר תרבותי גדול יותר כיהודים וישראלים - לחשוף דברים פחות ידועים, להבין את המורשת האמנותית שלנו מתוך מבט עכשווי ומודרני." מסכם סרפר.

הדיבוק עם אסתטיקה יפנית. בימוי:  צביקה סרפר, דיקאן אוניברסיטת תל אביב

 

לפירוט ההרצאות >

 

הסדרה תחל ב-7 בנובמבר 2017, ותתקיים לאורך שנת הלימודים האקדמית בפקולטה לאמנויות, בימי ג', בין השעות 19:45-18:15, באולם פאסטליכט, בניין מכסיקו. חניה חופשית בקמפוס למשתתפי הסדרה.

 

מחיר לסמסטר: יחיד - 500 ₪, זוגי - 900 ₪. מחיר למנוי שנתי: יחיד - 800 ₪, זוגי - 1,400 ₪.

 

הרשמה בטלפון: 03-6405400, או בדו"אל: arts4u@tauex.tau.ac.il

 

הסדרה תינתן בשפה העברית.
 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive